יום רביעי, 4 בינואר 2012

בחזרה לעתיד - מסל המיחזור.

ניסיתי לבנות רובוט אבל לא כול כך יצא. הרובוט עשוי מבקבוקים, גליליי נייר, עיניים של צעצוע, ויש את הדבר הזה...אנו סבורות שזה היה שייך לכיסא (החפץ היה כבר מפורק) את הבקבוקים גזלנו מסל המיחזור, וכמובן שאת גליליי הנייר מצאנו, למרבה הפלא, בשירותים.
את עיניי הצעצוע מצאנו במקרה,אה ושכחתי שהיה גם צינור.
בתחילה אספנו את הדברים, ולאחר מכן חשבנו מה לעשות עימם, ואז, תהינו אם אולי כדאי לעשות את בת הים הקטנה, או סוג של "ילדה חתולה": כלומר רצינו משהו מוזר...
עינת הציעה ליצור "פטריה מוארת", ולפתע עלה הרעיון "המקורי" -רובוט.
מאיפה זה צץ? אין לי מושג...
היו המון התלבטויות: "מה זה יהיה?", "איפה לשים את זה?", נשתמש בזה בסוף?" (בשרשרת שמצאנו שסופה היה להכחד) .
עינת ואני התווכחנו באיזה צבע לצבוע את הרובוט המוזר להחריד, ולבסוף הגענו למסקנה שנשלב ביחד את הצבעים שחור ואדום, כחול וצהוב (ועוד צבעים מוזרים כמו זהב). התגובה שלנו לרובוט, יצירתנו המופלאה, היתה:" וואוו! איזה חמוד."
אני ועינת לא נפגשות יותר אז קראנו לו "ביי ביי עינת"

יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

בדיקת מחברות

ישנם מלא ציורים המעטרים את מחברותיי- בהן אני אוהבת לצייר פרצופים, חיות, אנימות (אנשים עם עיניים ענקיות הלקוחים מסרטים מצויירים.), מוטציות (בעלי חיים שלא מהעולם הזה), פרחים, לבבות, כוכבים וכו'.
אני הכי נהנית לצייר את ברכה, המורה להסטוריה. תמיד כיף לנסות לצייר אותה ולשדרג.

אני מציירת דווקא את הדברים הללו משום שהאנימות והפרצופים הם ההשראה שלי, הם חמודים כאלה ומפחידים- משהו שתמיד דוחף ומושך אותי לצייר- לא ניתן להסביר זאת בקלות.
אני משרבטת בשיעור כי המורה לעיתים מדברת על "שטויות" -אז אני מתחילה לצייר.
הכלי שאיתו אני הכי נהנית לצייר הוא העפרון, אך לא תמיד, כי כשאני רואה את העט או את הצבעים אני חוטפת אותם מבלי משים.
מיד כשאני מגיעה לבית הספר אני מתחילה לקשקש, בכל מקום, אפילו על השלחן. פעם זה יצא על הקלמר, וזה היה נורא ככה שלמדתי.
אני נוהגת לצייר בשיעור, בהפסקה, ואפילו בשיעור חופשי, כי לא תמיד יש מה לעשות. במחשבים שבספריה אין "פייסבוק", ככה שמה נותר לי לעשות, "ארץ עיר"??

תמונה 1- פלישת הפיקאצ'ו.
זוהי תקופת הפיקאצ'ו שלי כפי שניתן לראותה מעטרת את מחברת לשון..




תמונה 2- הכלאה של עכבר וסנאי- שהגיתי, לידו הכלב+ עלמה צעירה
יתכן שביזיתי את שיעור לשון בשירבוטיי אלו...הכוכבים משקפים את רצוני בתנומה...


תמונה 3-דמויות שהמצאתי. מדוע ציירתי סביב הדף? היה מקום אמרתי -טוב!
תמונה 4- שער למחברת תנ"ך.
תמונה 5- ילדה וכלב-בשיעור חופשי. הכלב בהשראת הספר "מרלי ואני"...זהו מרלי.

תמונה 6- נסיון לצייר מלאך-אולי הוא יגן לי על הציון.
תמונה חביבה ואחרונה- מורתי היקרה -ב.

יום שלישי, 18 באוקטובר 2011

איפה אפי?

מה רציתי? מה עבר לי בראש? מי הייתה ההשראה? האם זאת היתה ליאת? כל זאת תגלו כאן ועכשיו!
אני ומורתי החביבה, עינת, התחלנו לשוחח על נושא הקריקטורות, ואז עלה במוחי רעיון- ליצור צירוף של מיליוני קריקטורות שישתלבו זו עם זו וכך נוצר רעיון הקולאז'.
קולאז' הוא חיבור של תמונות שונות ומגוונות שיוצרות יחד תמונה אחת מדהימה.
בצד הימני, אם תשימו לב, יש קטע שהוא רק של משפחה (משפחה מאוחדת) הילדים היו שייכים במקור לכתבה על חולה סרטן שחייו ניצלו , ולילדים הללו הוספנו עוד אנשים שיהוו חלק ממשפחתם. באמצע למטה תוכלו לראות קבוצת אנשים שנראים כלהקה, חיברנו אותם וזה יצא די הגיוני...
בצד השמאלי ישנו קטע קטן של ים, לפחות כך ניסינו שיראה, הבנדנה של הילדה שעליו מצויר ים, מתקשרת עם צילום האוניה ומשם צצה יד כחולה שממשיכה את נושא הים, אך גם מתקשרת לילדה שכאילו אוחזת בפרח ( שהוא בעצם לב עם קו א.ק.ג.. הנמתח ממנו).
ואיך נוצר האלמנט המרכזי בקולאז'?

קודם כל יש שם ילד עם פלאפון, אז כתבנו ממש בתוך צג הפלאפון-"איפה אפי".. ועל הילד עצמו היו כתוביות , ועליו הדבקנו את השלט עם אותו הנוסח.



ויש פה באמת גם את אפי החתול, שאותו תאלצו למצוא בעצמכם.. בהצלחה!!